Search
  • giladmargalit2

מגדלי בבל והילדות האבודה


לאחרונה צפיתי בסרט מצוייר ויצירתי המבוסס על הספר הקלאסי "הנסיך הקטן". מתוך שיחות אחרי הסרט עלה המושג המקובל במחוזותינו "בבילון" – המתאר כיו יכול את העולם העירוני, עולם המבוגרים התזזיתי, החומרני, ההישגי, הכאוטי (במובן השלילי של המילה), מצב תודעה אישי-המוני אשר משעבד אותנו למרוץ במבוך עכברים חסר תכלית והרסני.

מתוך כך הגיחה מחשבה אשר שילבה שיחות שהיו לי לאחרונה עם ידידי לשיח אשר מיימון ועדו אופיר, את תכני הסרט והספר אשר עוסקים באובדן התמימות והילדות מתוך הכניעה לעולם המבוגרים האפור וההרסני לנפש, ואת הסיפור המיקראי של מגדל בבל...

אז ככה:

מגדל בבל מסמל עוד שלב היסטורי בהתרחקות האנושות מהחיבור למקור ולאדמה. על פי הסיפור, בני האדם אשר זכרו עוד את המבול ניסו להתחכם ולבנות מגדל אשר יגן עליהם ממבול נוסף. במקביל, המגדל היה אמור לקרב אותם אל אלוהים- השמיים - היקום- ולהרחיקם מעבודת וצרות האדמה. זהו סיפור מיתולוגי על היהירות האנושית המבוססת על יכולת שיתוף פעולה ושיעובד של המונים לשם מימוש רעיון ליצירה חומרית מפוארת (נישמע מוכר?). היצירה התנפצה אחרי שאלוהים בלבל את שפתם ויצר את הנבדלות בין השפות בכדי להפרידם. על פי כמה פרשנויות מגדל בבל משול להמשך תהליך הפירוד של האדם מהמצב הטבעי הקדמוני (המתואר בספר בראשית ובמיתולוגיות תרבותיות רבות) וכן לאגו ההולך וגדל מתוך תהליך זה.

תהליך הפירוד הכואב של האדם ממצב אחדותי קדמון ובראשיתי (רחם וינקות ברמה האישית, "גן עדן" ברמה התרבותית - קולקטיבית) יוצר אצלנו תחושת פער ונפרדות אשר אנחנו מנסים לגשר לשווא דרך בניית סוגים שונים ומשונים של מגדלי בבל בחיינו. מצב תודעה זה מתגלם באין ספור דרכים בביוגרפיות האישות והתרבותיות שלנו:

· חוויות רוחניות ופנימיות אישיות ואותנטיות הופכות למגדלי בבל תרבותיים: דתות ממוסדות, מגדלי שן אקדמאיים, כתות ואסכולות מסוכסכות, דורות של פרשנים וחוקרים אשר מנציחים חוסר הבנה ופיצולים.

· אומנות אישית יצירתית ואותנטית הופכת למגדל בבל של משנות סדורות, בתי ספר, אקדמיות, בירוקרטיה, תחרויות, הישגים, פרשנויות, אסכולות...

· המצאות ופיתוחים מחצר אחורית של אדם יצירתי וסקרן הופכים לתאגידים ותעשיות ענק

· רעיונות רוחניים וחברתיים הופכים למגדלי בבל של תנועות חברתיות המוניות, כדורי שלג התופחים לממדי ענק ומתרחקים במהירות ובעוצמה מזרע המקור שלהן, עד להתנפצות הבלתי- נמנעת.

· ברמה האישית אני מוצא אין ספור ביטויים של מגדלי בבל בחיי: שאפתנות אישית ומקצועית, טיפוס על הרים פיזיים ומטפוריים – סזיפיים במהותם, הליכה לאיבוד בסבך אידיאולוגיות מורכבות, התמכרות לפרויקטים שאפתניים חסרי תכלית, יצירת קהילות אשר מתחילות מחברויות פשוטות והופכות למנגנונים בין אישיים מורכבים ומסואבים, ובעיקר... נדבכים אין סופיים של רעיונות ושאלות ותשובות ושוב שאלות ועוד רעיונות ותובנות באופן ספיראלי אל עבר השמיים בחיפוש נואש אחרי חיבור למקור, הרחק מהכאן ועכשיו של החיים על פני האדמה: המקצבים האיטיים והשפויים, המפגש הנוכח והמודע, הקבלה העמוקה של האבסורדיות הנפלאה של הקיום האנושי.

ועל כך כתב הזקן החכם מסין ליפני כ2500 שנים:

"אם תרצה להיות ים עליך להנמיך ולרדת למטה. אף אחד לא מתווכח עם הים"

וכך, מתגלם לו הסיפור המקראי החכם בחיינו. עד המבול הבא.

מי ייתן ונלמד את שיעוריו ברכות.


0 views

 created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now